הספד זה הושאר על מצבתו של עודד, במלאת חודש לנפלו. פברואר 2005.
אלוהים שבשמים,
תמיד אמרו שאתה לוקח את הטובים ביותר
אבל הפעם התעלית על עצמך.
אספת מאישנו אדם-מלאך, אוהב בריות, טוב לב
שאת מיטב שנותיו הקדיש למען בטחון ישראל.
עודד –
קשה להאמין שנפרדת מאיתנו.
חודש שכולנו מנסים לארגן את המחשבות,
ולעכל את גודל הבשורה המרה.
הרגשתי צורך להיפרד ממך,
ולשתף את מכריך בהכרותינו.
היתה לי הזכות לחלוק עמך את ספסל הלימודים האקדמאים
והיה לי הכבוד להיות פקודה שלך במשטרת ראשל"צ.
השנים התגלגלו והפכנו לשכנים.
לא אשכח לעולם את בוקר יום שבת לפני כ-13 שנה בו הופעת בביתנו ב – 8.00 בבוקר, כשגור כלבים בידך ושאלת אותי אם אני רוצה אותו.
לא אשכח לעולם איך דאגת בבוקר יום שישי אחד לאסוף 5 גורי חתלתולים שננטשו ע"י אימם, ונראה היה לך שהם קרובים מידי לכביש.
לא אשכח את החיוך והאמפתיה שהפגנת לילדי בכל פעם
שנפגשת איתם- שאלת לשלומם עם מבט של התעניינות כנה בעיניך.
פניך המחייכות שמשרות רוגע ושלווה לא ישכחו מאיש מאיתנו.
אנו מודים לך על הזכרון הזה שהותרת לנו.
דע לך כי יקירך נמצאים חבוקים בזרועות תומכות של חברים ומשפחה
ומי יתן ולא ידעו עוד צער שכזה לעולם.
